ההודים ברובם הם הינדים, עם אוכלוסיה גדולה של מוסלמים המקובצים יחד בכל מיני מקומות. יש נוצרים בדרום וחסידי ג'ייניזם מוזרים וגם בודהיסטים . ל-70% מהאוכלוסיה אין מספיק מה לאכול אבל רובם חיים בכפרים קטנים ונידחים. לא שיש מחסור בעוני בערים, למעשה, קרוב לוודאי שלא ניתקלתם בתופעת עוני כזו בחיים שלכם.
המצב לא תמיד היה כל כך גרוע בהודו, אבל האוכלוסיה כמעט ושילשה את עצמה תוך 40 שנה וכל כך הרבה מהתרבות והערכים ההודים דוכאו ע"י 'ציבור גדול והרסני שלא נותן לחיות או למות בשקט', לפי ספרו של סולימן רושדי "ילדי חצות". הדבר שיש להבין הוא שרוב האנשים רואים בסבל, חלק בסיסי ממציאות החיים והם אפילו מאמינים שזהו גורלם. רוב התוכניות ההומניטריות שנעשות בהודו, הן יוזמות זרות מאחר ואף אחד בהודו לא רואה את הפער ואת העוני כעניין מיוחד.
ההודים ברובם הם אנשים עליזים, חסרי דאגה ונדיבים מאוד עם עקרונות מוסר חזקים. תחושות הרוגע והשלוה הבלתי מופרעת שלהם בין כל הבלאגן מסביב, היא כנראה שלווה שהמטייל הממוצע לא יגיע אליה במשך כל ימי חייו.
החיים עם עוד ביליון נשמות, לימד את ההודים איך ליצור את איי השלווה הפרטית שלהם בתוך כל הבלאגן. אתם עשויים לראות אשה ששמה מייק אפ באמצע תנועה שוטפת. או איש שמסביר לחברו בטלפון ציבורי את סיפור הסרט בעוד שהוא עדיין בקולנוע. ואתם תהיו היחידים שיתעצבנו מהרעש שהוא עושה. באותו הזמן, ההודים יכולים להראות כאנשים החסרים בכבוד עצמי והמוסריות שלהם מלאה ב"דליפות נוחות". אין להם בכלל ערך לזמן ובשל כך שום דבר אף פעם לא באמת נעשה בשלמותו בהודו. נראה כי יש להם מעט מאוד הגיון בריא והם ינסו להפוך כל דבר מעשי לקשה ככל האפשר.
הודו היא מדינה שתגרום לחוסר מנוחה ולעיתים אף עצבנות בכל אחד. שילוב מדויק של פנטזיה ומציאות ותגרום לכם לתלוש לעצמכם ת'שערות. הודות לסרטי בוליווד ההינדו כיום מובנת בצורה נרחבת בכל המדינה וההודים הם בלשנים מומחים. אפילו אלו עם השכלה ממוצעת מסוגלים לדבר אנגלית עתיקה באופן מלא.
הגברים נראים ילדותיים למדי והרבה מכך עוצר בתוכו אנרגיות מיניות. אתם תראו את הגברים צועדים במורד השביל אחוזים יד ביד ובעודם קרובים לגיל ארבעים עדיין תשמעו אותם מצחקקים כמו נערים צעירים.
הנשים נשמרות הרחק מעיניכם עד לחתונתם ואפילו אז שני הצדדים צוללים לתוך מערכת יחסים בלי שום מושג איך זה אמור להיות. אין דבר כזה כמו חינוך מיני בהודו, ועוד יותר גרוע, לנשים בדרך כלל אין ברירה אחרת מאשר לעבור לגור יחד עם משפחת החתן. זוג מאושר אולי יקבל מיטה לעצמם.
זו אחת המדינו הגרועות ביותר להיוולד בהן אישה. יש שעורים גבוהים של המתת תינוקות בתינוקות ממין נקבי, בשל הנדוניה שצריך לשלם למשפחת החתן. לעיתים מעמיסים יותר מדי לחץ על האישה עד כדי שהיא לא יכולה לשאת זאת יותר, מטבילה את עצמה בנפט ושורפות עצמן למוות.
גזענות ושובניזם הם דבר קבוע בהודו ורוב ההודים לא מכירים דבר אחר. הם פשוט לא מבינים נשים שמטיילות וחושבים שאנשים בעלי עור כהה יותר הם פחות טובים מבהירים וקצת יותר טובים מקופים.