אוכלוסיה: 1 ביליון נפשות. כלומר 1000,000,000 שגדלה כל הזמן.
שפות: 14 שפות מוטבעות על הרופי ועוד אינספור ניבים. השפות המדוברות ביותר הן אנגלית והינדית ושפות אחרות חזקות יותר בצורה אזורית, ביניהן: פונג'אבי, בנגאלית, מאהראטית, טאמילית וגוג'ורטית.
גזע: נושא רגיש. להודים עור חום וכולם שואפים להיות בהירים ככל האפשר. מכאן מכירות מוצרים מבהירי עור. כל קבוצת שפות ודת רוצה להחשיב עצמה כקבוצה נפרדת משאר הקבוצות.
דתות: הינדואיזם, איסלאם, סיקים, ג'ייניזם, בודאהיזם, נצרות וקריקט.
שלטון: דמוקרטי, מושחת ולא כשיר. הבריטים שלטו עד שנת 1947 ולמרות שהם שדדו את הודו לחלוטין, הם לפחות לא הסתירו את זה. היום קבוצת הנוכלים שאחראית על השלטון הם בעצם הסיבה לכך שהמדינה נשארת ענייה כל כך.
הגעה ועזיבה
מאירופה – מחירי הטיסה הם בין 600-1000$ לכרטיס הלוך חזור, פתוח לשנה.
מאמריקה – מחירי הטיסה הם בין 900-1200$ לכרטיס הלוך חזור, פתוח לשנה.
מפאקיסטן – לאהור היא עיר המעבר לארמיסטר בצד ההודי. לאהור היא לא ממש מקצועית מבחינת בתי מלון וגניבות אז עדיף להישאר ב- YWCA . פקידי הגבול הפקיסטנים עשויים להתעקש על כך שתחליפו איתם רופי. למרות זאת, הם נותנים שער חליפין הוגן.
מנפאל – יש שלושה מעברי גבול. המרוחקים יותר במערב קצת מעל Lucknow הם טובים אם אתם צריכים לארגן בקשיש (שוחד) עם שומרי הגבול, במידה ונשארתם מעל הזמן הרשום בויזה. אף על פי כן, לא תקבלו ויזת תיירים נוספת בקטמנדו.
מתאילנד – יש טיסות לכלכותה מבנגקוק במחיר של כ-100$. לוקח בערך שבוע לקבל ויזה להודו בבנגקוק.
ויזות ושהיות מעבר לזמן בהודו
בדר"כ עושים ויזה לחצי שנה לפני שמגיעים להודו והויזה מתחילה לתקתק מרגע שנוחתים שם. מאוד קשה להאריך את הויזה והדרך הטובה ביותר להשאר לזמן ארוך יותר, היא לעזוב לתאילנד, פקיסטן או סרי לנקה ולהשיג שם ויזה חדשה. זה תמיד משתנה למרות שהממשלה ההודית החליטו שהם לא רוצים כל מיני היפים מערביים שיישארו להם שם למשך שנים. אי אפשר להשיג ויזת תייר חדשה בנפאל ואפילו בתאילנד הם מעדיפים שתשארו איזה חודש-חודשיים לפני שתוכלו לחזור חזרה להודו. אבל שווה לשאול אנשים בהודו כדי לראות איך הכי קל להשיג ויזה נוספת, כי זה משתנה מזמן לזמן.
אם נשארתם מעבר לזמן הויזה, זה יכול להיות קצת מסובך לצאת משם. במצב כזה, כדאי ללכת לדלהי ופשוט "להשליך את עצמכם" לרגליי כל מיני בירוקרטים בכדי שיתנו לכם את האישורים הנחוצים על מנת לעזוב. דרך נוספת (לא מומלצת) היא להתגנב מעבר לגבול לנפאל. אפשר או לשלם בקשיש (שוחד) לשומרי הגבול ההודים בכדי לקבל ויזה החוצה, או להתגנב דרכם ולשחד את שומרי הגבול הנפאלים במקום, כדי לקבל ויזה לתוך נפאל למרות שאין לכם את חותמת היציאה מהודו. עדיף לבחור לשם כך את נקודות מעבר הגבול הקטנות כמו ב- Lucknow או ליד Nepalgani . החברה שעובדים שם בגבול כמעט לא מרוויחים כלום, אז 100 דולר יכולים לעזור לכם מאוד. נסו למצוא איזה הודי שאתם בוטחים בו בכדי לתווך בשבילכם.
יש אנשים בהודו שמספקים ויזות מזויפות, אך ממש לא מומלץ להעזר בהם כי יש נמלי תעופה שבודקים שם בעזרת אינפרא-אדום את תוקף הויזות.
טיפים לטיול בהודו
אף פעם אל תשתמשו בידכם השמאלית ליותר מניקוי הישבן שלכם בשירותים. אתם תגרמו עלבון אם תתנו דבר מסוים לאנשים עם ידכם השמאלית או אם תאכלו בציבור ביד שאתה אתם משתמשים בשירותים